בניית אתרים
   דף הבית    מזמורי הכהנת    ☺ ניווט מהיר באתר ☺    מערכת האתר     אָבֵרָה מָנְגיסְטוֹ
פורום אתיופים ברשת
æ²³æ
 

•פורום אתיופים ברשת•
[חזרה לפורום]  
מחבר הודעה
[hannibal]
  האתיופים כ"בעייה"   28/12/2009 06:09 

הצטרף בתאריך :
11/10/2009 10:31



   
[ניסריה]
  לחניבעל.   25/12/2009 09:27 

הצטרף בתאריך :
25/12/2009 08:57
חניבעל שלום.

כבר זמן מה, שאני קוראת את המחשבות/דעות שלך לגבי מומחיותם של מומחים כאלו ואחרים.  כאשר מדובר במומחים שהם לא בני הקהילה מסכימה איתך לגמרי שהאינטרסים הם כלכליים נטו או אינטרסים אישיים הנובעים מרצון לכתוב עוד מחקר שייכנס לרזומה.
עכשיו אתה מכניס את האגודה וגם את טבקה לאותה קלחת. מעניין אותי מאוד לדעת, האם אתה חושב שכל ארגוני המגזר השלישי העוסקים "בבעיה" האתיופית צריכים להחזיר את המפתחות ?  ואז מה ? נניח שיברחו כולם מכל מרכז קליטה אפשרי ולא ידברו עם אף חוקר. בסדר. מה אז ??
איך אתה רואה את החיים ביום יום שלהם ? אם אדם זקוק לייעוץ משפטי חינם, למי יפנה ? אם הקהילה זקוקה לפעילות של סינגור מי יעשה זאת ?
זה שכל הארגונים הלבנים צריכים להפסיק ולהתעסק בענייני הקהילה ( לפחות לכמה עשורים ) מסכימה איתך לגמרי. אבל איך אופרטיבית אתה מציע שארגונים פנים קהילתיים יתקיימו ? ובהנחה שאתה מסכים שיש להם זכות וחשיבות קיום. מאיין יקחו כסף למימון ?
האם לדעתך ישנה דרך להיות ארגון מאוד ביקורתי ועדיין להשתמש בכסף של המדינה/התורמים הלבנים מבלי שזה יפגיע  ביכולת העשייה ???? שאלה.





   
[נצנת]
  hannibal אף שאיני תמיד מסכימה עם דעותך   26/12/2009 13:30 

הצטרף בתאריך :
09/12/2007 23:04
אני נהינת לקרוא וללמוד מהדברים שאתה כותב ולפעמים להשתכנע . ישר כוח


   
[hannibal]
  פתרון פשוט מאוד - לקיחת אחריות   25/12/2009 11:00 

הצטרף בתאריך :
11/10/2009 10:31
לקיחת אחריות. בדיוק כמו שההורים שלי ואלפי אתיופים עשו בראשית העלייה. עוד במרכז הקליטה למצוא עבודה. בדיוק כמו שעשו באתיופיה, בדיוק כמו שכל בינאנוש עושה - הוא מנהל את חייו.
 
מומחים שטוענים שהם "מבינים" באתיופים או "יודעים" מה האתיופים צריכים בדיוק מנסים לעשות ההיפך. כאשר האתיופם יקחו אחריות על עצמם ולא יהיו קשורים לתוכניות הטיפוח הם יחזרו להיות בדיוק כפי שהם היו באתיופיה, לפני המפגש עם הפרנג'ים, יחיו את חייהים תוך אחריות ולא מתוך צפייה שהפרנג'י יקח אותו לישראל (זה נכון לפחות לכפרים באתיופיה שבהם הישראליות והפרנג'יות הייתה דבר יומיומי).
 
 
זה פשוט ביותר- מה לא ברור כאן. אתה עולה לארץ, נשאר שם נגיד שלושה חודשים עד שנה. רק כדי ללמוד קצת את החיים כאן ואז מקבל אמור לקבל את האחריות על המשפחה, בדיוק כפי שהיה באתיופיה.
 
מה הבעיה. ש"מומחים" פרנג'ים ו"מומחים" אתיופים יש להם אינטרס משותף. המומחים הפרנגינים רוצים להמשיך להתמחות (זה דורש תהליך עד שהם יוכלו להגיד "אני מתעסקת עם אתיופים כבר שלושים" שנה או "אני עובד איתם כבר יותר משלושים שנה")  והאתיופים מתעסקים בצד של שידרוג פוליטי.
 
ואז, העולים החדשים נמצאים בתוך מילכוד. שתי קבוצות המומחים מחליטות לשתף פעולה, ביחד זה תמיד הכי מוצלח. כך יחד הם "מגדירים את העולים כבעיה". החיבור הזה מביא לכך שהאתיופים, שחלקם בתפקיד "מספרי סיפורים", כבר הכינו את העולים לחיים בארץ עוד במחנה הריכוז בגונדר - הם לימדו אותם את הדרכים הכי טובות כדי להיות "בעיה". זה מצב של win win. גם לעולים, וגם לשתי קבוצות המומחים.
 
אם המומחים ילמדו מה קרה לאותם עולים של סוף שנות ה70 ותחילת שנות ה-80 הם היו מבינים שהם לא ממש "מומחים" לאתיופים, אולי מומחים בכלכלה - במסחור של בני אדם בעידן הגלובלי.
 
הפתרון פשוט  - אין שום זכות קיום לא למומחים פרנג'ים ולא למומחים אתיופים., פשוט צריך לדרוש מהעולים אחריות.



   
[ניסריה]
  בנושא האחריות.   25/12/2009 11:21 

הצטרף בתאריך :
25/12/2009 08:57

בסדר. אחריות זה דבר חשוב. נניח שכל הקהילה תתחיל לקחת אחריות ולעבוד ולפרנס את משפחתה ולהיות באופן כללי פחות תלוייה. אתה מתעלם מהחלוקה החברתית הקיימת פה במדינת היהודית הכה גזענית. זו שאוהבת "להכשיר" את חוטבי העצים והמשרתים של שנות האלפיים. למה מה קרה שקבוצה שלמה של אנשים חייבת להיות מנקים/שומרים ? ואיך זה שלכולם זה מאוד נוח ???
אבא שלי עבד בניקיון שלושים שנה ואמא שלי ניקתה חדרי מדרגות כל החיים שלה. נכון, הם היו מאוד אחראים לגבי המשפחה הפרטית שלנו ושלחו את כולנו ללמוד באוניברסיטה שנוכל להגיד שהם היו מאוד אחראים.  אבל, לפעמים בא להגיד קיבינימט אחריות. האחריות שלהם שברה לאבא שלי את הגב וגם את הנשמה שלו. העיקר שאני יכולה להגיד עליו שציפו ממנו לקחת אחריות והוא אכן לקח אותה.




   
[hannibal]
  זה עדיף לקבץ נדבות?   25/12/2009 22:58 

הצטרף בתאריך :
11/10/2009 10:31
גם עבודה בניקיון ראויה אם ההורים חוזרים לבית שלא חסר בו דבר ושהם יכולים בעזרת הכסף הזה לקיים את עצמם בכבוד וגם לשלוח את ילדיהם לבית הספר ללא כל מחסור. אז עדיף שהורים יישבו בבטלה ויטילו את האחריות על הממסד? להורים שלנו זו הייתה המציאות - לא היו להם הרבה אפשרויות. בתנאים שלהם הם הצליחו, למרות שכל מיני מומחים אוהבים לצעוק שהם בעיה, הם בראש ובראשונה הצליחו לעמוד על הרגליים, לחזור מעבודה ולהמשיך לחייך ולחיות את ההווה ואת העתיד של ילדיהם. הם המשיכו להיו הורים. אני בטוח שהיו גם כאלה שזרקו את האחריות על הממסד או מערכות הרווחה ובעיקר אלה ששכבר במחנות הריכוז בגונדר קיבלו חינוך איך להיות בעיה. אני גם מודע לעובדה שלא כל ההורים שהשקיעו וירקו דם הצליחו לחנך את הילדים לשביעות רצונם, לא. חלק מהילדים הפכו להיות קורבן של המציאות הישראלית הקשה - עבריינות, בטלה, חוסר אכפתיות. גם זה קיים. אך לא צריך אין לתלות זאת בעובדת היותנו אתיופים.
 
אם כל הורה היה לוקח אחריות, שהוא דבר טבעי לחלוטין, המציאות שלנו הייתה אחרת. הבעיה האמיתית היא שיש הרבה אינטרסנטים שרוצים שהאוכלוסיה האתיופיה תהווה בעיה חברתית וזו הסיבה שמרכזי הקליטה והמומחים כנראה לא ייעלמו בעשורים הבאים.
 
ובכלל, זה לא מפתיע שלאורך עשרות שנים מדינת ישראל ראתה בפאלשים עם זר ועכשיו אנו רואים שהעלייה ממשיכה, איך נעשה השינוי הזה. יש מי שמרוויח מהעלייה בדיוק כפי שיש מי שמרוויח ממלחמות.



   
[Nadav33]
  כיצד אנחנו מתמודדים.ביקורת על עצמנו- א'   26/12/2009 22:36 

הצטרף בתאריך :
31/10/2006 20:36

חניבעל אומר דברי טעם. וראוי שהדעות מתוך הקהילה, כלומר דעות על "מומחים לאתיופים" ודעות על אתיופים שמצאו את הנישה שהתוותה להם, יאמרו גם מעל במות משפיעות.

כתיבת את הדברים בפורום חשובה ותורמת להבנה פנימית וזה הצעד הראשוני שיש לעשות. אבל, נשאלת השאלה במה היא לבדה אפקטיבית?  

 

אם עדיין מוזרמים תקציבים ממשלתיים ועדיין מגויסות תרומות למגזר "המטפלים והמתמחים באתיופים", הכספים האלה מגויסים בשם האתיופים אבל מתקבלים על ידי גופים שאמור לשמש כ"צינורות להובלה" אבל מסתבר שהצינורות להובלה הם בעלי כושר ספיגה עצום .

 

מהם ה"צינורות להובלה"?

יש הרבה סוגים וזנים של צינורות הובלה. המגוון העצום. אבל אמור להיות להן דבר משותף אחד:

הצינור  מקבל/מגייס/מרוויח  כספים/תרומות/הטבות בצורות שונות  בשם העדה והצינור אמור להעביר לטובת ולתועלת העדה. מה שהוא אמור להעביר יכול להיות בצורות רבות (כספים, שירותים מסוגים שונים, מחקרים וכו...) אבל המשותף לכל צורות העברה זה שלעדה יש תועלת ממנה כי זאת הייתה מטרת הגוף המממן.

 

אין לי מושג בכל הקשור למגזרים השלישיים, לסקטורים הציבוריים או למוניציפלים (ואינני מתחרט על כך)- אבל אני מציע להשתמש בכלי שמשמש את המגזר העסקי. אני מציע למדוד את יעילות הצינור. מדידה של כמה תועלת או תפוקה מועילה יוצאת ממנו ביחס לכמה הוא מקבל בשביל זה.

 

(ברשותכם, הערה קטנה ולא קשורה,  מניסיון אישי כואב שחבל שהתנסיתי בו ובתחום אחר: כל מה שלא נמדד גם לא ניתן לנהל, ומהר מאור הוא מזיק ובזבזני. זה תמיד כך ולעולם לא יהיה אחרת. )




   
[Nadav33]
  כיצד אנחנו מתמודדים.ביקורת על עצמנו- ב'   26/12/2009 22:37 

הצטרף בתאריך :
31/10/2006 20:36

אני חוזר לשאלה בפסקה הראשונה.

אתמול, נכתבו בפורום דברי הטעם. ומה יהיה בעתיד? מניסיוני, בעתיד ימשיכו להיכתב דברי הטעם על הנושא הזה ובוריאציות שונות בהתאם לנסיבות... אם כך, לדעתי זה חבל ומצער מאוד. כי נוצרה הבנה מעשית ואין מעשה אפקטיבי. אומר בסרקסטיות ובאירוניות : שאם אין מעשה אפקטיבי, אז אולי כבר עדיף שלא תהיה תובנה...לפחות פחות נסבול מזה.

 

התורם ימשיך לתרום לטובת העדה והתרומה תגוייס בשם העדה, הצינור השמן יקבל ויספוג ויעביר לעדה: .אם זה ארגון שמעביר שירותים- האם נמדדת ומפורסמת איכות השירות? כי אם אין מדידה, אז איכות השירות תהפוך להיות מינימלית (הרי לצינור יש צרכים משלו והוא סופג. וספיגה זה על חשבון העברה)... ואגב השירות יכול גם להיות מחקר- מה איכות התועלת של המחקר? האם זה נמדד? 

 

אם הכספים נאספו בשמכם, אז זכותכם לדרוש מדידה ואפילו זכותכם למדוד בעצמכם. הגופים האלה הם רק צינורות- לא תרמו בשבילם. תרמו בשביל העדה.

אגב, כיום התורמים או הרשויות מבקשים/ דורשים דיווח על הביצוע. שווה לקרוא מה מדווח להם, ולהביע דעה לא רק על הביצוע אלא גם על איכות הביצוע.

והיה ותגלו צינור הובלה" שספג באופן חריג....תתבעו אותו ואת מנהליו אישית. זה הכספים שלכם.

ועוד משהו- אם צינור הובלה משתמש בשירותי ספקים וקבלני משנה שאחראים לספק את השירות, תפקיד ואחריות צינור ההובלה לפקח ולהשגיח שלאוכלוסיה תהיה תועלת אפקטיבית מזה.

 

   




   
[ניסריה]
  לקחת ממקום אחר.   26/12/2009 21:29 

הצטרף בתאריך :
25/12/2009 08:57
מסכימה עם נדב שחשוב מאוד שהביקורת הפנימית תאמר. ביקורת כזו לא מחלישה, להפך היא מחדדת את הדברים, דורשת דין וחשבון פנימי  ובכך מחזקת.
העניין הוא שכסף כן מוזרם לטובת הקהילה. אני לא בקיאה בסכומים ולמי בדיוק הוא עובר אבל מספיק שמענו על תוכניות חומש חדשות לבקרים ועל סכומים עם הרבה אפסים לטובת הקהילה.
אם הכסף קיים מה לעשות איתו ? הרי המגזר השלישי כבר כאן. אי אפשר לעשות " ברוגז" עם כל התשתית הקיימת במדינה ולהחליט שלא רוצים לקבל יותר כספים מאף אחד ולא מדברים עם אף אחד ( למרות שזה מפתה לפעמים ). אם ארגונים שהוגדרו ע"י חניבעל כמומחים אתיופים יפסיקו לקבל כספים מהמדינה ומתורמים מחו"ל משום שאין להם זכות קיום, מה שיקרה בפועל שיותר כספים יעברו לעמותות אחרות, יותר כסף יוקצה למחקר, יותר חוקרים ישתמשו בכסף הזה לפרסומים בעייתיים ובפועל המצב רק יחמיר. ( ועוד יאשימו את העדה בכך שהיא הביאה זאת על עצמה ).
אם לחשוב בצורה אופרטיבית למה שלא ננצל את הכסף שמגיע לטובת סטודנטים ? ( לא יזיק לסטודנטים לפנות זמן ללמידה רצינית, להעמקה ולמצויינות, אין מה לעשות כדי להיות אדם משכיל באמת ומשפיע נדרשת עבודה רבת שנים ורבת שעות).
למה שלא ננצל את הכסף לטובת כתיבה ופרסום של צעירים חריפים וביקורתיים ?
למה שלא ננצל את הכסף להקמת בתי ספר שהם מצויינים ורק לבני הקהילה ?
למה שלא ננצל באופן כללי ? אם לקיחת הכסף תעשה מתוך תודעה וממקום של כוח אז הפעולה הזו עשוייה לקפל בתוכה סוג של התנגדות והתקוממות.






   
[hannibal]
  קחו למשל את פעילותו של אברהם נגוסה   26/12/2009 22:27 

הצטרף בתאריך :
11/10/2009 10:31
האיש הזה שכולם יודעים שהוא נוצרי ולא סתם, אלא מיסיונר שעבד עם גופים נוצריים באתיופיה והצהיר על כך בתראשית שנות השמונים, יצא את הארץ ושוב חזר עם תוכנית מושלמת: להעלות את הפלאשמורה. למה? כי הוא חכם, הוא יודע שנושא העלייה הוא מכרה זהב למוביליות עצמית. בעוד מספר שנים אברהם נגוסה, נוצרי לעילא ולעילא, יעמוד על פודיום הכנסת וישבע בשם מדינת ישראל. והחוצפן הזה, המיסיונר הזה, טוען בעורמה שבאתיופיה "היו יהודים שעבדו עם כל מיני ארגונים נוצריים" או "שזה לא חשוב כי כולנו כאן משפחה אחת". הבחור הזה צוחק לנו בפנים. סבל של שנים מאנשים כמוהו, שינאה אכזרית וקריאות "כאילא ובודה", שגררו טקסים וסנקציות מצד נוצרים באזור שבו הטיף, ואולי האנשים שבעצמו הטביל לנצרות, אותם פלאשמורה ישמשו לו לזנק כלפי מעלה.
 
 
לכן, הניצול הזה שלאנשים כמו אברהם נגוסה וארגונים אחרים לא נועדו באמת להטיב עם האתיופים, אלא לשדרג את כוחם הפוליטי-כלכלי. כאשר יש אווירה של תחרות על נתחים מתוך אותה "אוכלוסייה רב בעייתית" הכול אפשרי. אני בטוח שהקפלנים והפנקהרסטים מחייכים - זה בדיוק מתאים לתזה שלהם: שאין באמת "הבחנה" בין ביתא ישראל והנוצרים באתיופיה. הקפלנים והפנקהרסטים לא מבינים שדמויות נוצריות כמו גם חוקרים לעתים מעמידים עצמם לדרגת אל ומומחים גם מבלי שיש להם באמת קהילה שרצה אחריהם. אבל בקונטקסט שכולם נראים דומים, להבדיל מבני גרמניה תכולי העין, אז גם מיסיונר נוצרי מתכנה מנהיג של יהודי אתיופיה.



   
[hannibal]
  לנצנת   27/12/2009 00:59 

הצטרף בתאריך :
11/10/2009 10:31
תודה רבה נצנת, זה מחמם את הלב לשמוע תגובות כשלך. לצערי, בעידן של ציניות ושל אדם לאדם זאב ובתקופה בה חוקרים פרנג'ינים מערערים על קדמוניותנו, אין לי אלא להודות לך מקרב לב.



   
[ניסריה]
  לחניבעל.   27/12/2009 09:37 

הצטרף בתאריך :
25/12/2009 08:57
שלום חניבעל.

בלי טיפת ציניות,  ועם רצון לחזק את ידייך הדברים שאתה כותב חשובים בצורה בלתי רגילה.
היכולת להתנגד לרוח הפייסנית שרבים מנסים להשרות בעידן הניו-אייג'י, (בנוסח תתצטיין ותצליח) היא לא פשוטה בכלל.
היכולת לכתוב ביקורת פנימית על הקהילה שלך ועדיין להרגיש שייך אלייה ולאהוב אותה אהבה גדולה - גם היא לא פשוטה. ( פאולו פררה כתב דברים מאוד יפים על תחושת השייכות לתרבות שלך, ודווקא במקום שאתה מסוגל לבקר באומץ אתה מרגיש הכי מחובר ושייך).

בקיצור, אשמח לקרוא עוד.




   
[hannibal]
  לניסריה - תודה   27/12/2009 10:27 

הצטרף בתאריך :
11/10/2009 10:31
תארו לכם

מצב בו אין בארץ אתיופים – אין "אוכלוסיה רב בעייתית". איך הייתה נראית ישראל? זו יכלה להיות קטסטרופה כלכלית איומה. הסוכנות הייתה קורסת, אבטלה של האוכלוסיות החלשות (מזרחים וערבים), מלחמה פנים קבוצתית (ספרדים ואשכנזים) המאבק הערב-ישראלי היה מתחזק עוד יותר (כי השחור המאיים היה רק הערבי) מבחינה כלכלית זה היה שוד ושבר: מי היה מנקה את בתי החולים, בתי הספר, האוניברסיטאות. הפרופסיה הייתה ברצפה – אין "בום אקדמי". אין מומחיות בקליטה (אין אפשרות ל"תקן" את שנות ה50), לא עוס"ים, לא סומכות, לא סייעות, לא פסיכולוגים מומחי מסעות, לא אנתרופולוגים לזהות מאוימת, וישראל לא הייתה מרוויחה מכניסה של אירופאים לתחומה כדי לכתוב על אתניות ובכך לקבל הכרה אקדמית רחבה. ישראל לא הייתה הופכת לאטרקציה, שדה מחקר אקזוטי בתוך עולם מערבי. ללא אתיופים בארץ, הישראלים היו נאלצים להגר למדינות אחרות כדי לכתוב דוקטורט וללמוד על תרבויות אקזוטיות בעולם אחר: אוסטרליה, הודו ודרום אמריקה. היו הרבה מתחים פנים-קבוצתיים, כי אין על מה להוציא את "וואיי איזה חמודים, וואי תביא לגעת באפרו". ללא האתיופים לא היה הישראלים היו נשארים סברס – הקוצים היו בחוץ, מחכים לשרוט. חוקרים ומבקרים היו מפסיקים לבוא לאתיופיה בגלל יומנה ("אחים שחורים") של יעל כהנא – משום שנפשו של תייר או אנתרופולוג משתוקקת אל האסטטי ולא אל המכוער.
ולא היו מומחים שיגידו : "זו באמת בעיה", "אוכלוסיה רב בעייתית", או "זהות מאוימת" "רואים במשקפיים אחרות ", "סודאן סודאן".

בקיצור, ללא הבעיה האתיופית, ישראל הייתה מקום משעמם ורדוד – בלי שום מומחיות חברתית ואת רחובותיה היו מנקים רק ערבים ומזרחים ואולי רוסים.

אבל, ההגעה שלנו לכאן – הולידה מומחים מחול ומכאן – העולם ראה כי ישראל היא לא מדינה גזענית, בדיוק כפי שיהדות ארה"ב היא לא גזענית. מה פתאום – הרי הם נלחמים כדי להביא שחורים מאפריקה לישראל. אני רק לא הבנתי למה הם נלחמו שנבוא לישראל ולא לארה"ב, כי כבר היה להם?



   
[ניסריה]
  חוקרים ונחקרים.   27/12/2009 13:19 

הצטרף בתאריך :
25/12/2009 08:57
קטע מעניין מתוך ביקורת של סמדר לביא ("המוגזעים והמנוחשלים") על ספר שכתבה החוקרת מלכה שבתאי העוסק באתגר ההשתייכות של נוער יוצאי אתיופיה בישראל.
"הרבה עבודות מחקר עכשוויות על הישראליות כרב-תרבותיות, הנכתבות בעברית, מניחות שאנו עם לבדד ישכון, ושהחוקרים שלנו המציאו את הגלגל. כדי לסבר את אוזני הקורא/ת האנינ/ה העוקב/ת אחרי הז'ורנלים המקצועיים מחו"ל הן מטליאות תיאוריה אבסטרקטית טרנדית הנכתבת באמריקו-אירופה הלבנה, השבעה ואכולת רגשות אשמת השמאל, אל חומרים ישראליים המרוחקים מתיאוריה זו כמו המרחק בין אשדוד לעמק הסיליקון. לא משברי ייצוג ולא בטיח. ציטוט אקדמי הוא אקט ייצוגי-פוליטי. ג'וליה קריסטבה ו/או נורמה אלרקון? פרנסואה ליוטאר ו/או פראנץ פאנון? גרשון שקד ו/או עמיאל אלקלעי? ואילו הכירה שבתאי בציטוט התיאורטי כאקט פוליטי, אולי לא היתה מפחדת לזרום עם הביאור התיאורטי של המלים הכואבות, שאמרו לה נושאי מחקרה. האימה הקולגיאלית, הנובעת מההעדרות של סובייקטים מוגזעים ממועדון הסגל של האקדמיה הישראלית היא זו המפעילה "לחץ פיסי מתון" על כל אפשרות תיאורטיזציה של אתנוגרפיה נפלאה זו. במקומה משתמשת שבתאי במלל מסקנתי היסטרי: "כאן נחשף חלומם (של האתיופים) על השתלבות אמיתית ומלאה בחברה הישראלית, באפשרות של להיות יחד, באמונה, באהבה, כמגשרת וחוצה גבולות. רגשות עמוקים אלה הם העוגן שבו ניתן להיאחז על מנת להביא את הנוער אל חופה של הארץ המובטחת, בשעה זו של סערות עזות הפוקדות אותם בלב ים התבגרותם" (עמ' 216)."






   
[hannibal]
  תיאור נפלא של מציאות עגומה   27/12/2009 13:54 

הצטרף בתאריך :
11/10/2009 10:31
נדמה לי שמגיב בשם "אדנה" הביא כבר את הציטוט הזה ואני מכיר את המאמר של לביא. המעניין הוא שכאשר סמדר לביא כותבת על כך זה "מקצועי", אבל כאשר סתם אנשים בני תמותה כמונו אומרים זאת "מומחים" ל"זהות מאוימת" ישאלו: "מה עשית בשביל מדינה". זה לא סוד שרבים מאוד מחוקריה של יהדות אתיופיה נמצאים על אי בודד ומבודד של מחקרים שנדמה שיש להם קיום בלעדי מן "אוטונומיה מדעית" שרק הם יוצרים ומבינים אותה. אם מדעני חברה אחרים היו קצת מרפרפים בספרות זו הם היו רצים ברחוב וזועקים על מותו של המדע החברתי, אבל כאשר מדובר "באוכלוסיה מאוד בעייתית" שהיו באתיופיה מאוד פריפראילים ו"צעדו שלושה שבועות לעיר" (מצוטט מאחד יוסי, מומחה להגירה) ולכן הם צובעים את שיערם שרים באמריקנית שחורה זה רק כי אנחנו בעלי זהות מאוימת עם נטייה לקפוץ מרבי קומות - כפי שיוסי, בעקבות אחרים, אומר: "הם גרו בבתי בוץ".
 
אני רק לא מבין את המומחים האלה: קשה לכם לבקש עזרה? מה קרה, עזבו קצת את האגו. אם תבקשו ותגידו שאתם לא יודעים, נוכל לארגן לכם סיור ביישובים אתיופיים ברחבי הארץ- על כל גווניה של החברה. ואפילו נוכל לארגן לכם סיור לאתיופיה.
 
הבעיה של החוקרים שהם מעדיפים להתחכך עם מומחים שודמים להם - וכיצד הם יתנשאו? לכן הם מעדיפים לקשור קשרים עם תדסות וגייטאצ'ווים  מהאינטיליגנציה של אדיס ולסייר עם מומחי סוכנות כדוגמת הפלדמנים, הולדמנים והבנעזרים לסוגיהם.
 
המצחיק הוא שהם מתקשרים אל "מומחים" מהסוג שלהם והם מציעים את עזרתם ב"קליטת אתיופים", ואז הם מצוירים בעיני הפררנג'ים של הרשויות כאימא תרזה וזה כלל לא חשוב שאין להם כל רצון לעזור - העיקר שהם מחזקים את המעמד שלהם.
 
כל הדברים שאני כותב הם מוכחים - צריך רק לחייג לאתיופים שעובדים עם הרשויות ולשאול אותם אם "מומחה" התקשר וביקש "לעזור". אגב, מומחה כזה יכול לעלות למשלם המיסים 1400 ש"ח, לשעת הרצאה. לפעמים ההרצאות שהם נותנים רחוקות שמים וארץ מהמומחיות שלהם. הדבר שמכניס אותם לקטגוריה הזו היא שהם "מכירים את האתיופים" כבר עשרים שנה, עוד בהיותם במרכז קליטה. ההוכחה לכך היא שהם תמיד ישאלו אם אתה אמהרי או תגרי וגם ילחצו לך בשתי ידיים. מה לעשות, חוקרים בקיבעון מחשבתי - אנומליה כפייתית שאין סיכוי שתשתנה עד שיצאו לפנסייה מוקדמת.
 



   
דף : 1     1 |    >>1

[חזרה לפורום]  
מנהלי האתר - ישראל אדנה יסמני, אדנה זואודו 


ישראלים ממוצא אתיופי| יהודי אתיופיה| ביתא ישראל| אתיופים| תרבות אתיופית| מוזיקה אתיופית| נשים אתיופיות| גברים אתיופים, היכרויות אתיופים| קומדיה אתיופית| היסטוריה אתיופית| זמרים אתיופים |
האתר נבנה במערכת 2all בניית אתרים