בניית אתרים
   דף הבית    מזמורי הכהנת    ☺ ניווט מהיר באתר ☺    מערכת האתר     אָבֵרָה מָנְגיסְטוֹ
פורום אתיופים ברשת
æ²³æ
 

•פורום אתיופים ברשת•
[חזרה לפורום]  
מחבר הודעה
[מנהל.פורום]
  התנגדות לאנתרופולוגיה לבנה.   22/11/2009 11:23 

הצטרף בתאריך :
17/05/2009 02:31
דר' רפי שובלי, רכז הקואליציה המזרחית-פלסטינית נגד אפרטהייד באנתרופולוגיה הישראלית
הקואליציה נגד אפרטהייד באנתרופולוגיה הישראלית כוללת את הארגונים "הקשת הדמוקרטית המזרחית", "מוסאווא", "אחותי" ו"יוגב". קואליציה זו מנהלת קמפיין ציבורי ובינלאומי משנת 2004 למען אתיקה במחקר המדעי בישראל. הקמפיין הצביע על ארבעה תחומים הדורשים תיקון:
· הראשון: הרכבו הבעייתי של הסגל האקדמי בישראל, כלומר, העדרם היחסי של מזרחים/יות ופלסטינים/יות ממצבת הסגל האקדמי הבכיר באוניברסיטאות המחקר בישראל. הנתונים שבידינו הם שהמזרחים והפלסטינים המהווים את רב אוכלוסיית ישראל תופסים פחות מחמישה אחוזים מהסגל האקדמי הבכיר (פרופ' חבר ומעלה) באוניברסיטאות.

·  השני: התופעה הנפוצה של הפרת זכויות היוצר של הקהילות השונות על תרבותן במהלך המחקר האקדמי. המדובר כאן על חוסר התייחסות מוחלט להיבט של זכויות היוצר הקיבוציות של הקהילות על תרבותן. מאחר, שחלק נכבד מהמחקרים תוצרת אוניברסיטאות ישראל עוסקים בתרבויות  מזרחיות ופלסטיניות, מסתבר, שקהילות אלה עוסקות בהבטחה של פרנסה מתמשכת לסגל האקדמי האשכנזי ע"י כך, שהוא מקבל כספי מחקר ומשכורות חודשיות השאובות מהוויית החיים של קהילות מנוחשלות אלה, המהוות עבור החוקרים כלי לקידום קריירה ותו לא. החוקרים אינם מביאים בחשבון שמצב זה יוצר מחויבות כלפי הקהילות הנחקרות.

·  השלישי: חסרונו של קשר ממשי בין האקדמיה לחברה בישראל על כל רבדיה. קשר זה אמור לבטא את העובדה שהחברה היא זו אשר מממנת את המחקר ובמקביל את מחויבותה החברתית של האקדמיה ברמה המוסדית לחברה בתוכה היא פועלת.

·הרביעי: העדר קודים למחקר אקדמי אשר גם מגנים על הנחקרים וגם מבטאים את מחויבותם של החוקרים לקהילות הנחקרות ואת הדרכים האפשריות לביטוי מחויבות זו.





אתיופים,ביתא ישראל,אתר העדה האתיופית
   
[מנהל.פורום]
  תחשבו מה אנחנו יכולים לעשות.   23/12/2009 13:11 

הצטרף בתאריך :
17/05/2009 02:31
 
תחשבו מה אנחנו, על ההיסטוריה הידועה בנושא, יכולים לעשות. נראה לי שהגיע הזמן לאסוף בצורה מסודרת את ההיסטוריה של כל אחד ואחת מהקהילה ולבנות תביעה רצינית בנושא. תביעה שילמדו אותה בכל העולם.




אתיופים,ביתא ישראל,אתר העדה האתיופית
   
[Sap100]
  מהחלון שלי   11/12/2009 14:19 

הצטרף בתאריך :
11/12/2009 12:46
בס"ד
 
שלום לכולם,
תודה תחילה על השירים בשפות השונות, ושואלת עדיין מה עם שירים בשפה העברית?
ברצוני לשתף את תגובתי לאחר שקראתי את התגובות של המשתתפים בפורום זה
 
מהחלון שלי
במהלך השנים ראיתי שמעתי חוויתי כמו רבים גם טוב וגם רע  התרכזתי לרוב בבעיות של אחרים כי למדתי להספק במעט שהיה לי ולא יכולתי לראות כאב של בני אדם ובמעט הכלים שלמדתי עוד בילדותי ניסיתי לעזור לעיתים והתרוקנתי עד כאב שמיותר לציין עד כמה היא מחלישה אותך אבל האור תמיד היה שם גם כשהיה קשה מאוד לאזן... הקצה הקשה ביותר על חוסר הבנה בין בני האדם בקצה השני על הצורך הטוב ביותר בין בני אדם והמשכתי בדרך מאחלת לא ללכת לאיבוד לעיתים התבלבלתי, טעיתי, בילבלתי וייתכן והטעתי שוב ללמוד ביקשתי בכדי לשפר ולהמשיך ביכולתיי עם המבינים כי 
בעיות כול כך רבות בעולם וכולנו אחרי פתרונות...למעוניינים ולמתעניינים בבית חיים בשיתוף פעולה כי זו היא דרך נפלאה לשלום משתפת את אהבתי מהחלון שלי באמונה וביטחון ממשיכה עשייה באהבה הצטרפתי בחג זה וביקשתי לשתף ולאחל חג חנוכה שמח עם אורות במבוקשכם באשר אתם ומציאות היא תחילה במחשבה ושנית ביישומה והשאר דרכי האל נסתרות,
באהבה
 



   
[עגנון]
  אפשר גם לפנות לאגודות המקצועיות.   20/11/2009 16:44 

הצטרף בתאריך :
18/03/2009 09:04
 
אפשר לפנות גם לאגודות המקצועית שלהן: האגודה הישראלית/אמריקאית/אירופאית לאנתרופולוגיה/סוציולוגיה/פסיכולוגיה. ולתאר את ההיסטוריה של הניצול ואת המקום של החוקרים הספציפים בתופעה הזו.



   
[hannibal]
  באמת? מותר לבקר?   21/11/2009 12:23 

הצטרף בתאריך :
11/10/2009 10:31
מצוין!"מספרי הסיפורים" יכולים ללמוד מהמסמך הזה של המזרחים. מותר לכם לבקר, מותר לכם לדרוש שקיפות או גישה לנתונים. האנתרופולוגיה במערב כבר מזמן הפכה מאנתרומטריה (מדידה ביולוגית של אנשים) ואנתרופלוגיה של כורסא לאנתרופולוגיה יותר הומנית: שאין כבר הבדל ברור ומובהק בין פרימטיבי ומתורבת, שלכל תרבות יש מקום ושהסתבר לשמחתנו כי בני אדם בכל מקום הם בני אדם.
 
 
מה אנו מוציאים בנישה הצרה שלנו כאן בישראל? שהתהליך של המחקר האנתרופולוגי של המאה ה18 ותחילת המאה-19 מוסיף ומתקיים כאן בארץ. החוקרים הפרנג'ים, כמו באותו עידן, מקבלים אישורים לערוך מחקר מגורמי קליטה שונים - איש לא שואל את האתיופים, איש לא שואל האם נער צריך לעבור ראיון פסיכולוגי, איש לא שואל נשים אם אפשר לערוך עליהן בדיקה פולשנית, איש לא שואל אם אפשר לערוך בבית העולים ביקור , הכול נעשה בסמכות וכחוק - החוק של הממשל הקולט.
 
מהרגע שהאתיופים עוזבים את מרכז הקליטה הם כבר קשים להשגה. אבל השיטה הידועה היא להגיע אל משפחות אתיופיות שלא נמצאות בשליטת אנשי הממשל באמצעות "מכרים" או "קרובי משפחה" או "סטודנטים לשעבר" או "נחקרים לשעבר". החוקרים הפרנג'ים מתקשרים אליהם ומבקשים מהם ל"ארגן" להם ביקור בית ("למחקר חשוב"). אז, למשל, חוקרת פרנג'ית תשלח סטודנטית מהקורס שהיא מעבירה באוניברסיטה- למשל על "בעיות אצל מתבגרים עולים" או "זהות מאויימת" או "צעירים אתיופים שעלו בגיל שנתיים לארץ". המשפחות האתיופיות בדרך כלל מכניסות סטודנטים או סטודנטיות לביתן מפני שהמבקשים הם קרובי משפחה. בדרך כלל הסטודנטים יתבקשו  "לחפש בעיות" - אם אין, צריך לחפש עד שיהיו או להמציא אותן (מקרה אמיתי ביותר).
 
על כן הדבר הדחוף ביותר היא הדרישה לשקיפות ובחינת הקשר של החוקרים הפרנג'ים ונחקריהם. לשאול באלו סיטואציות נעשה המחקר, ממי המימון ולאיזה מטרות ערכו את המחקר. והכי חשוב האם ביקשו זאת מהנחקרים.
 
כמובן שיש פער גדול בין חקרית אוכלוסיה של קבוצה רחוקה ממקומו של החוקר ובין אוכלוסיה שחייה עם החוקר באותו עולם תרבותי. המקרה של יהודי אתיופיה מעניין. מכוון שההורים שלנו הגיעו מעולם שונה ולקח להם זמן להבין את הפוליטיקה בישראל. הם למשל מעולם לא הבינו מה היו תוצאות המחקרים שנעשו עליהם. אתם חושבים שהקסים שמהם הוציאו מידע על דת ותרבות יודעים על קיומו של הספר the hyena people, אתם מעלים על דעתכם שהם היו מסכימים להיות מיוצגים כך, שיסלפו את כל המידע שמסרו. אתם מעלים על דעתכם שהנשים האתיופיות שעליהם ערכו בדיקות ואגינאליות במרכז הקליטה הסכימו לעשות זאת, עוד בנדיבות ובפתיחות? ברור שלא.
 
היום, החוקרים לא מבינים שהואקום שהיה במהלך עשרות השנים משתנה - הם ממשיכים לראות באתיופים כיישות בלתי משתנה, שלא מבינה את הפוליטיקה ויותר מזה, הם כנראה עדיין לא הפנימו שאתיופים קוראים ספרים - גם ספרים באנגלית (משום שהופליטקיה של הידע מתנהלת בשני מישורים - כלפי קהל ישראלי וכלפי כל העולם - ומה שנכתב באנגלית הוא שונה).
 
 



   
[aron123]
  נושא חשוב ומקבל באופן עקרוני את הביקורת   09/12/2009 16:15 

הצטרף בתאריך :
02/12/2009 17:13
אולי יש מקום לשאול כיצד מיישבים את "הסכסוך", אם ניתן להגדירו כך, בינכם והחוקרים. לדעתי, זה באמת יתרום לכל הצדדים, כמובן מבלי לפגוע בזכויות הבסיסיות של כל אחד. אתם גם צריכים לזכור שיש חופש אקדמי והיא מעוגנת בכל חברה מתוקנת. אני מניח שיש כאלה שיראו במונחים דמוקרטיה וחופש מדעי בעיתיות מסוימת.
 
בכל מקרה, אני מציע לפתור את הבעיה בצורה יותר מכובדת מאשר "הפתרון" שנמצא בסכסוך באנרתופולוגיה הישראלית והמזרחים\אשכנזים
 



   
[hannibal]
  המשך - הדואליות של החוקרים הפרנג'ים   21/11/2009 12:50 

הצטרף בתאריך :
11/10/2009 10:31
אחד מהדברים הבולטים בחקר יהדות אתיופיה היא השניות של החוקרים הפרנג'ים. השניות התפקודית של החוקרים כקולטים וכחוקרים יצרה לנו עולם מאוד בעייתי. יש לנו תופעות שהן פרי הדמיון של החוקרים. דבר נוסף, החוקרים הם בני אדם וככאלה גם הם רוצים מקום תחת השמש וגם להם יש מטרות ורצונות לקיום כמו לכל בן אנוש. בעשור האחרון יש יותר ויותר תהליך של פראנויה שבו הם יצרו מאחזים והתנחלויות סביב מקורות הקשורים לאתיופיים. תוכניות טיפוח ופרויקטים קמים חדושת לבקרים - מתוך רצון לסייע - כי לדידם רק בעיות (למעשה אלו המסקנות - יש בעיות). לכן, מהדקים את קשריהם עם הממשל כדי להמשיך לחקור, או ליתר דיוק כדי להתפרנס.
 
כאן צריך לתהות באיזו מידה המצב הזה - השניות הזו השפיעה על המחקר. כיצד מחקר על חיילים, שנעשה בבית החוקרת, משפיע על תוצאות המחקר - על קליטה ועל מגמות עתידיות. וכלום אתם מעלים על דעתכם שחייל שרואה חוקרת עם דרגות, פרנג'ית שעורכת לחייל עייף ראיון בבית לא ישפיע על ממצאי המחקר. אתם באמת מעלים על דעתכם שמקום הראיון הוא אינדיקציה לפתיחות, לאינטימיות?
 
באותו אופן אפשר לשאול כיצד חוקרים של האוכלוסיה הפלאשמורית בגונדר משפיעים על מעמדם וזיקתם לישראל? אפילו הטרמינולוגיה שבחרו להגדיר את הקבוצה (מורית ממש מחמיאה לעצמה שהמונח הוא פרי יוזמה שלה) רומזת אולי על ההשפעה שיש למחקרם. האם זה לא לגיטימי לבחון את הקשר הזה? אי אפשר לשאול לגבי המניעים שחוקר בוחר בנושא מסוים. למשל,, מדוע מורית עזבה את המחקר על חיילים ונסעה לגנדר? וכיצד יש לנו עוד מורית נוספת מומחית בפוטנציה? אם רוצים למצוא מניעים יש לשאול מי ממן את המחקר. אם המוריות ממנות את נסיעותיהן אז המחקר נעשה ממניעים טהורים, אבל אם גורמים בעלי אג'נדה מסוימת ממנים אותן זה כבר יכול להריח לא טוב.
 
 
לסיום, דבריי מכוונים לחסרי החוליות שביקורת היא מהם והלאה. לכאלה הנבוכים שאנחנו האתיופים פתאום מעיזים לבקר את הפרנג'ים (אולי חלקם באו עם ציפורים להציל אותנו) לאלה המתאוננים שאנו פוגעים בקליטה שלנו כאן בארץ. אני יכול להרגיע אתכם. יותר גרוע ממה שיש היום (לפחות ע"פ המחקר) לאיכול להיות, שנית. אם ההיסטוריה והתרבות שלכם לא חשובה שלכם אתם יכולים להמשיך לנקוט בגישת בת היענה, להמשיך לעסוק ברפסנות. אבל אל תבלבלו את המוח שביקורת אסורה כי החוקרים רוצים בטובתנו.
 
הביקורת על החוקרים הפרנג'ים נחוצה דווקא מבחינה מחקרית - היא מאזנת את המציאות העקומה שצויירה כאן בשלושת העשורים האחרונים. טוב יעשו סטודנטים ומספרי הסיפורים שעובדים במוקדי רווחה שונים אם יסתכלו בביקורתיות כלפי החוקרים ומיקומם בייצור הידע הקשור ליהדות אתיופיה. אני שמח שהעלתם את מסמך הביקורת כנגד אנתרופולוגיה לבנה - ברוח דומה ניתן להגדיר את הביקורת שלנו כהתנגדות לאנתרופולוגיה פרנג'ית - לא על כך שהמחקר נעשה ע"י פרנג'ים אלא על התוצאות של המחקר - על מיקומם והיותם חלק מהמחקר, השונים לנחקרים ובמיוחד להיעדר ביקורת ובחינה של מעמדם של החוקרים כפרנג'ים. על הפרנגיות הזו אנו מלינים ולא על היותם של החוקרים פרנג'ים.
 
אין לנו שום בעיה עם אנשים שהם פרנג'ים - המונח מתאים רק במתאר הנוכחי שלו - החוקרים אל מול הנחקרים האתיופים. חשוב להדגיש, יש הרבה חוקרים פרנגים מצוינים ששמחקרם נעשה בצורה מדעית. הביקורת לא מופנית אליהם. הבעיה היא אותם חוקרים שהמעמד שלהם כפרנגים, הזרים לקהילה, השפיע באופן ישיר על תוצאות המחקר ולא רק זאת, הם מנצלים את היותם כאלה כדי להמשיך להתפרנס. זו בעיניי אנתרופולוגיה פרנג'ית - אנתרופולוגיה פרנג'ית שרואה בנחקרים כפרמטרים לחקירה ולטיפול מתמשך ומסרבת להאמין שיהודי אתיופיה נמצאים בתוך קונטקסט רחב יותר, הקיים מחוץ למרכז הקליטה.



   
[udalit44]
  ל-aron123   10/12/2009 22:52 

הצטרף בתאריך :
13/07/2009 01:17
תחילה, כיוון שאתה לא בן העדה וכיוון שלא את ההיסטוריה שלך השחיתו, והפכו אותה ככלי בידי היוצר
(הלא מוכשר, אגב).
אני לא חושבת שיש לך, SAYING בנידון.
אם אתה מתעקש- לדבר על סוגיית הדמוקרטיה, וחופש הכתיבה המדעית.
 חשוב מאוד שתזכור אתה וגם הסוו' קולד חוקרים שתזכרו מונח חשוב וכדאי שתכניסו את זה ללקסיקון שלכם.
אתיקה מקצועית +
אתיקה מוסרית
 לא זה ולא זה התקיימו ב"מחקרים" של אותם חוקרים שעימם יש לנו את ה"סיכסוך" בלשון מעטה.
אם אתה מחשיב ל"חוקר" אדם סוו' קולד רופא/חוקר, את מי שמזמין עשרות נשים אם לא מאות מבני העדה, נשים צעירות ומבוגרות.
ל"בדיקה" רפואית פיזית, ורק בזמן הפגישה אותן נשים מגלות שזו בדיקה ווגלית ואותו רופא מפשפש בגופן בחלקיהן האינטמי, ואף פוצע חלקן- בטענה שהוא בודק את פוריותן, כאשר חלקן למעלה מגיל 45 ובעצם הוא חוקר את נושא בריתת נשים בקרב בנות העדה,ולא הייתה לבדיקה זו שום משמעות רפואית.חוץ מהיצר המדעי שלו, חסר הרסן, חסר האתיקה המקצועית ומוסרית.
 על חוק זכויות האדם שמעת? הזכות של אדם להגן על גופו ופרטיותו?על צנעת הפרט שמעת?
 זו היא הונאה שיש בה גם פגיעה פיזית נפשית שצריך לתת עליה את הדין- שום דמוקרטיה בעולם לא מאשרת התנהלות לא אתית לא מקצועית ולא מוסרית.
על משפט אייכמן- שמעת?
וכי במה הוא שונה ממנו,אומנם לא ידוע לי על ניסויים מדעיים ברמת אייכמן, אבל יש פה פגיעה בזכויותיהן של אותם נשיםפ שלא נשאלו לבדיקה זו. שאגב, לא נוהגות ללכת לרופא נשים לבדיקה. באתיופיה רק המיילדת/אישה ובן זוגם הגיעו לרמת אינטימית כזו.
כשיעשו את זה לסבתא, אמא, אחות או הבת שלך-ללא ידעתן, כיאו הי חיות בגן חיות,או עכברי מעבדה אשר לא צריך לבקש את רשותן- תספר להן על הדמוקרטיה, על חופש הכתיבה המדעית.
 כיוון שזה הסבתות שלנו האימהות הדודות הבנות ואנחנו- האובייקטים בסיפור- לנו יש SAYING ולך לא!
 עד אז אני ממליצה לך להמשיך לשבת הגדר כצופה, ועדיף שלא תזרוק הערות שלא במקומם בשל המקום הSO CALLED אובייקטיבי שלך, זה לא יותר מספה נוחה. אני ממליצה לך להרדם עד שיגמר הסרט, אם אין לך משהו פורה להגיד.אל נס להיכנס שי ע" "מנחת שלום" של פיוס, שבעצם עיקר דברייך היה לומר- שיש לך זכות דמוקרטית.
 אני ממליצה לך ללמוד את המושג דמוקרטיה על בוריו, כמו כן על מונח ה"איזונים ובלמים", אתיקה מקצועית, אתיקה מוסרית
קריאה מהנה
ולימוד פורה!



   
[עגנון]
  זה כמו ל"אנוס את האם הקדושה".   21/11/2009 16:15 

הצטרף בתאריך :
18/03/2009 09:04
צ'רלס בוקובסקי / אונס האם הקדושה

לְהַרְאוֹת אֶת הַתַחַת שֶׁלְךָ עַל הַדַף
מַפְחִיד כַּמָה אֲנָשִׁים
וְזֶה
צָרִיךְ לִהְיוֹת כָּךְ:
כְּכָל שֶׁאַתָה מַרְאֶה יוֹתֵר
כָּךְ אַתָה חָשׂוּף
יוֹתֵר
לְאֵלֶה שֶׁמְכַנִים עַצְמָם
"מְבַקְרִים".
הֵם נִפְגָעִים מִן הַחֲשִׂיפָה
הַמֻגְזֶמֶת
שֶׁל הַמְטֹרָפִים.
הֵם מַעֲדִיפִים שֶׁהַשִׁירָה תִהְיֶה
סוֹדִית
רַכָּה
וְכִמְעַט
בִּלְתִי קְרִיאָה.
מִשְׂחָקָם נוֹתָר לְלֹא
תְגוּבָה מֶשֶׁךְ
מְאוֹת שָׁנִים.
זֶה הָיָה קֹדֶשׁ הַקָדָשִׁים
שֶׁל הַסְנוֹבִּים
וְהַזַיְפָנִים.
לְהַפְרִיעַ לַמִקְדָשׁ הַזֶה
זֶה לְגַבָּם כְּמוֹ
לֶאֱנוֹס אֶת הָאֵם הַקְדוֹשָׁה.

חוּץ מִזֶה
זֶה יַעֲלֶה לָהֶם
בִּנְשׁוֹתֵיהֶם
מְכוֹנִיוֹתֵיהֶם
חַבְרוֹתֵיהֶם
תַפְקִידֵיהֶם
בָּאוּנִיבֶרְסִיטָאוֹת.

לְאַנְשֵׁי הָאָקָדֶמְיָה יֵשׁ הַרְבֵּה
מִמַה לְפַחֵד
וְהֵם לֹא יָמוּתוּ
בְּלִי
קְרָב מְטֻנָף

אַךְ אָנוּ מוּכָנִים
מִזְמַן

אֲנַחְנוּ בָּאִים מִן הַסִמְטָאוֹת
מִן הַבָּרִים
וּמִבָּתֵי-הַכֶּלֶא

לֹא מַפְרִיעַ לָנוּ אֵיךְ הֵם
כּוֹתְבִים אֶת הַשִׁיר

אַךְ אֲנַחְנוּ מִתְעַקְשִׁים
שֶׁיֵשׁ קוֹלוֹת אֲחֵרִים
דְרָכִים אֲחֵרוֹת לִיצוֹר
דְרָכִים אֲחֵרוֹת לִחְיוֹת
אֶת הַחַיִים.

וְאָנוּ מִתְכַּוְנִים לְהִשָׁמַע
לְהִשָׁמַע וּלְהִשָׁמַע
וּלְהִשָׁמַע

בַּמַאֲבָק הַזֶה כְּנֶגֶד
הַמֵאוֹת שֶׁל עֻבָּרִים
מֵתִים

שֶׁיִוָדַע הַדָבָר
הִגַעְנוּ
וְאָנוּ מִתְכַּוְנִים
לְהִשָׁאֵר.


תירגם מאנגלית: מואיז בן הראש



   
[wark]
  ל aron 123   09/12/2009 20:05 

הצטרף בתאריך :
04/12/2009 21:57
זה מזכיר לי שבילדותי שנות ה80 הרחוקה, המבוגרים חששו מכל   לבן זר שדיבר איתנו
 
והם תמיד  באו ושאלו מה הם רוצים  ?  וואנחנו כילדים לא הבנו הרבה חוץ  מהשפה העברית
 
אבל המבוגרים בדיאבד כבר הבינו הכל בלי להבין את השפה, והם נזהרו מפניהם כמו מאש
 
ואנחנו הילדים כמובן צחקנו עליהם .
 
אבל הם כבר ידעו מה הוא חופש אקדמי, דמוקרטיה, וחופש מדעי,    אבל ניצלו את זכותם לא לשתף פעולה
 
(האנשים שגרו בסביבה שלי) והם תמיד הסבירו לנו ממה הם חוששים ומה המטרה של השיחות שלהם איתנו
 
חיובי זה לא.  כי הלבנים לימדו אותם את השיעור הראשון באזרחות  אל תהיו עצמכם כי אתם כלום תהיו כמונו כי אנחנו
 
היהודים האמיתים והמשכילים ותתגיירו  והסוף ידוע המבוגרים שלנו לימדו  אותם שיעור בדמוקרטיה והיפגינו ולא התגיירנו
 
מן הסתם כי אין צורך .  חוכמת חיים ואמונה שווה הרבה יותר במקרה של המבוגרים שלנו  מלעשות
 
דוקטורט, מה שאני מנסה לומר הוא  שהמונחים שציינתה  לא זרים לאיש מאיתנו. כל עוד  האתיקה המקצועית קיימת
 
והדבר נעשה בהסכמה מלאה של הנחקרים, ווהמחקר  מקיף ומייצג ומקצועי .
 
ואני אראה בדמוקרטיה הישראלית ובחופש המדעי, בעיתיות מסויימת כל עוד היא  מנצלת אוכלוסיות חלשות . ואין בה
 
אתיקה מקצועית בסיסית.
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 




g
   
[aron123]
  ל Udalit   11/12/2009 02:00 

הצטרף בתאריך :
02/12/2009 17:13
אני ממש לא מבין למה את כועסת כל כך. אני מבין את הכעס שלך לגבי המקרה של הנשים, שאגב אני קורא את זה כאן לראשונה. צריך לבדוק את העניין כי לכאורה יש כאן האשמה חמורה. קשה לי להאמין שרופאים שנשבעו בשבועת היפוקרטס יעשו דבר כזה. אני מציע לך, בגלל הכעס הגדול שיש לך, לבקש שיבדקו את העניין, אולי הרופאים עוד בחיים וניתן לפחות לבקש מהם הסברים. אני מציע לא לדבר בביטחון מלא עד שהעניין לא יהיה ממוסמך ומבלי שהעניין יעובר בדיקה אצל הגורמים הרלבנטים.
 
אני סתם סקרן לדעת, את מדברת כאן בביטחון מלא, מאיפה לך לדעת? אולי זה סתם שמועה?
לגבי "הסכסוך" שלכם עם החוקרים הוא עניין שצריך לעשות אותו בדרכי "שלום" ולא בדרך שבחרתם בה. זה אך טבעי שחוקרים שלא באים מתוך אותה חברה יעשו טעויות. עדיף לתקן במקום להרוס, זו דעתי.
 
אני רואה שאת כועסת מאוד, אני בסך הכול מבין אותך ועד כמה שהצלחתי להבין את אישה מאמינה אז ככזו אני מצפה ממך לקצת כבוד גם אם אין לי "זכות" להתערב לכם בסכסוך, קצת כבוד לזולת זה דבר בסיסי בהלכה היהודית.
 
אני רוצה לאחל לך חג שמח ולהגיד לך בהזדמנות זו שאני דווקא בעד הדברים שאת כותבת, אם כי לא עם הכול אני מסכים.
 



   
[udalit44]
  תחילה אני רוצה לתקן,   24/12/2009 05:57 

הצטרף בתאריך :
13/07/2009 01:17

 את דבריי שנאמרו בלהט הדברים, בדוגמאת אייכמן, התכוונתי, ליוזף מנגלה הרופא הnotorious.

לaron123, זו אינה שמועה מכיוון שאני נימנת עם עולה שנות ה80' המוקדמות ואני מכירה את האוכלוסייה. משנושא זה עלה לאתר, הודות לעידן הטכנולוגי, הרמתי טלפון ובדקתי את הנושא.
הדברים האכן קרו לאורך השנים, 'החוקר' עדיין חי נושם וממשיך לבעוט בבנות העדה.
הוא אף העלה את ממצאיו, שנעשו בשנות ה90.ואם יותיר לחיות הוא אף יפרסם את ממצאי שנות האלפיים בעוד עשור מהיום(שכן, הוא יוצא מנק' הנחה שחוק ההתיישנות מגן עליו). על כל מצב, הוא לא היחיד בתחומו הרפואי, ואף לא היחיד בתחום המחקרי- תופעה זו חייבת טיפול ומיגור מיידי.

לעניין ה'אני מאמין', אני אכן, חוה מאמינה- מה הקשר?
אם אני אדם מאמין זאת אומרת שאין אני יכולה להוכיח את טעותך?
האם העובדה שאינך יכול לספוג את האמת ונעלב ממנה, הופכת אותי לחסרת תרבות?
 אני אוסיף לרשימת ה'אני' גם את העובדה שאני ימנית ולא מאמינה בשיטת הלחי השנייה כאשר סוטים לי, אלא במאבק!

ואם כבר בסטריאוטיפים עסקינן,  אני אישה אומנם ואף נימנת עם העדה ה'שקטה' כפי שאתם מכנים אותנו.אבל לידעתך, גם קדירה שמתבשלת על אש נמוכה מגיעה בסוף לסף הרתיחה.

לא רק לצברים יש מונופול על הדיבור הישיר. כך שאינני מאמינה שאני צריכה  לאמר לך " מסייה(אדוני), הריצפה אשר אתה הולך עלייה עקומה, מסייה!" בשעה שאתה הוא זה שהולך עקום.
אם תראה בזה עבד כי ימלוך, זה מעיד על כך שאינך מכיר מספיק את העדה, וזה מחזק את הטענה שלי- שאינך יכול  להיכנס לוויכוח הזה-כי אין לך מושג על מי/מה מדובר.

אתה אם תסכים איתי- שלא תעלב או תפגע בכל פעם שאתיופי יישיר את מבטו אליך, אם תצא מהסטראוטיפים המנחים אותך, שאנחנו העדה ה'שקטה', או כל סטריאוטיפ שמנחה אותך .
הקונספט בהודעה הזו, בנושא הזה הוא- שאנחנו האתיופים בני אדם, וכדאי שתראו בנו שווים בני שווים, כאשר אתם פונים אלינו, ברחוב,בחברה וגם במחקר.
אנחנו לא 'שפני נסיונות'(שאפילו עליהם יש מי שמגן), ומה שלא יאה ונכון לעשות לכם, לא נכון ויאה לעשות אף לנו.




   
[hannibal]
  מעשה שהיה   24/12/2009 00:45 

הצטרף בתאריך :
11/10/2009 10:31
בוקר אחד פתחתי חלון במרפסת הבית, מכוניות עברו בזחילה בכביש המרכזי שהיה בין הרחוב שלנו ובין הריק הנרחב, "האזור הפראי" של אותם ימים והיום הוא כרך סבוך של בתי אבן צפופים. ילדים והורים חזרו במהירות מהמכולת מין שיגרה של לפני בית הספר ולפני עבודה, כך זה היה באותם בקרים. פתחת חלון וראית את אותו מחזה וכמעט סדר אותם אנשים וילדים הלכו וחזרו מהמכולת ואותן מכוניות מקרטעות מסוג סוסיתא המשיכו להתגלגל במורד הרחוב. תמונה אחת צדה את עיניי באותו בוקר לכאורה רגיל. ראיתי אישה, צעירה במקצת מאימי, מתבוננת בסביבה במבט סקרני. אל תוך הפריים שלי נכנס כבר מישהו מוכר - זה היה א' מהמשרד. הם החליפו בינהם דברים שנראו כשיחת שלום וניכר היה שא' והאורחת מכירים. המשכתי להתבנון במה משום שאל השניים הצטרפה ש'. במרחק מה חלפה חבורת אתיופים מבוגרים - נשים וגברים. הם בירכו לשלום את השלישיה והמשיכו בדרכם. ש' נפרדה מהשניים והמשיכה אל קבוצת המבוגרים.
 
אני מספר את הדברים משום שש' הייתה היחידה שידעה לשוחח עם המבוגרים והשניים האחרים ידעו רק ללחוץ יד בשתי ידיים ולחייך ולהנהן בראש שהם מבינים את מה שהמבוגרים אומרים להם. את א' היכרתי הוא היה מדריך ופעם ראיתי אותו קורע במכות נמרצות את ע', כי הוא הפריע לנו לעשות שיעורי בית. ע' בכלל היה מבוגר מאיתנו לפחות ב5 שנים. המשפחה שלו עוד הייתה בסודן, ורק מ', היה קרוב משפחה שלו. עד היום אני מזועזע מהסטירה שא' העיף לע', והוא כולו נזרק מהשולחן. עבורנו באמת ע' היה מופרע, אבל במבט לאחור, הוא בסך הכול בא לדבר עם המורה החיילת. אחרי הרבה שנים פגשתי את ע' בצריפין - הוא היה עם מדי צנחנים, בחפש"ש. ישבתי איתו על הספסל ותוך כדי שאלתי אותו אתה זוכר איך היית מופרע? הוא צחק, אותי זה בכלל לא הצחיק. הסטירה ההיא עוד מלווה אותי כבר שנים. המעניין הוא שכמו א', שסיפרו לי שבכלל היה טייס, אולי אזרחי, לא ממש יודע, שמעתי כשנה לאחר השחרור שלי מנהל מרכז קליטה אומר לסטודנטים פרנג'ים: "אם צריך הכו אותם, זה מה שהם מבינים" - אני שמעתי את זה ורציתי לקום ולצעוק על המנהל אבל משהו ריתק אותי לכיסא ולא יצא אפילו מילה אחת מפי, פשוט נאטמתי ומאז אני מחפש את א' ואת אותו מנהל מרכז קליטה נבל - שכולם ידעו שהוא אלים, אבל הסכונות המשיכה להעסיק אותו עד שפירקו את אותו אתר קרוונים.
 
למה אני מספר את כל זה. סתם כי פתאום נזכרתי. אגב, כל המשפחה של ע' הגיעה לארץ ואני בכלל לא ממליץ לכם להתעסק עם ע' - הוא בבולשת.



   
[hannibal]
  יצחיקו אותי ולא אצטחק??   28/12/2009 12:04 

הצטרף בתאריך :
11/10/2009 10:31
אין דבר יותר מעורר בחילה מלראות מומחה לאתיופים מברך לשלום: פושט שתי ידיים (יד אחת מחזיקה ברעותה כאילו גובסה – שונה ממה שאנו מורגלים אליו) בליווי נטייה קטנה של הגוף קדימה. זה ממשש מצחיק. אבל יש מקרים ממש מביכים. למשל, אם אתיופי עושה "משהו לא רגיל", למשל כותב "יומן מסע" (גם אם עלה דרך אדיס), או מדבר עברית תקנית או נניח מדבר את שפת החוקרים אז כאן יעוטו עליו בריצת אמוק וכמוצאי שלל רב יצהירו:"אתה האתיופי הראשון בלה בלה בלה"; "אני מטפחת אתיופים כבר עשרים שנה בלה בלה בלה"; "אני מבין בראסטות בלה בלה בלה"; "זו בעיה קשה ש..." "אתה מודל....בלה בלה בלה בבללת". במצב כזה, אין לו לאדם השפוי אלא להחזיק עצמו ולצחוק בלב, ולהצטער שהמעמד מביך גם אחרים. זה לא מפתיע לשמוע ולראות "מומחים" במצבים מביכים. פשוט צריך להישאר אדיש ולשלוט במערכת העיכול. מומחיות שרצות באמוק "לפודיום" כדי "לברך" מזכירות לי תמיד את מקרה לימור לבנת באולימפיאדה.

יצחיקו אותי ולא אצטחק??



   
דף : 1     1 |    >>1

[חזרה לפורום]  
מנהלי האתר - ישראל אדנה יסמני, אדנה זואודו 


ישראלים ממוצא אתיופי| יהודי אתיופיה| ביתא ישראל| אתיופים| תרבות אתיופית| מוזיקה אתיופית| נשים אתיופיות| גברים אתיופים, היכרויות אתיופים| קומדיה אתיופית| היסטוריה אתיופית| זמרים אתיופים |